פרט בור חלחול הוא השרטוט ההנדסי שמגדיר את הבור לפני שמקדחים אפילו סנטימטר: הקוטר והעומק, שכבות הסינון, צנרת הכניסה, המכסה והמרחקים מהמבנה ומהגבול.
הפרט נשען על בדיקת קרקע ועל חישוב של כמות המים שהבור צריך לקלוט, ולא על כלל אצבע.
בור שנבנה בלי פרט כזה עלול להתמלא אחרי הגשם הראשון, לסתום את עצמו בתוך שנים ספורות או לפגוע ביסודות הסמוכים.
במאמר הזה נפרט מה בדיוק כלול בתכנון, איך נקבעים עומק וקוטר, איפה ממקמים את הבור ומה משתנה כשהגישה לחצר צרה.
ב"קידוח יד" אנחנו מבצעים קידוח ידני לבורות חלחול ולניקוז מי גשמים, כולל קידוח בחללים צרים ובמרתפים שבהם ציוד כבד לא נכנס.
יש לכם תוכנית או שטח שדורשים בדיקה?
צרו איתנו קשר ונגיע לראות.
מה כולל פרט בור חלחול בתוכנית ההנדסית?
פרט תקין הוא חתך של הבור, מהמכסה בפני השטח ועד תחתית הקידוח, עם מידות וחומרים לכל רכיב.
בדרך כלל הוא מצורף להיתר או לתוכנית הניקוז של הנכס, והמבצע עובד לפיו.
המטרה היא שכל מי שמגיע לאתר, מהקבלן ועד הפועל בשטח, יראה אותו בור.
הרכיבים הקבועים בפרט:
| רכיב | תפקיד | מה נבדק בתכנון |
|---|---|---|
| גוף הבור | נפח האגירה שבו המים מחכים עד שיחלחלו | קוטר ועומק לפי כמות המים ויכולת הקרקע לקלוט |
| צינור מחורץ או טבעות מחוררות | מחזיק את דפנות הקידוח ומאפשר למים לצאת הצידה | סוג הצינור, גודל החירורים וחוזק מול לחץ הקרקע |
| "חצץ מנוקז" | חצץ שטוף בגרגר אחיד, בלי חול ובלי אבק, שממלא את החלל סביב הצינור | גודל הגרגר ועובי השכבה |
| "גיאוטקסטיל" | יריעת בד סינטטי שמפרידה בין החצץ לקרקע ומונעת חדירת חרסית ועפר | עטיפה מלאה של החצץ וחפיפה בין היריעות |
| צנרת כניסה ותא שקיעה | מובילים את המים לבור ועוצרים בוץ ועלים לפני שהם נכנסים | שיפוע הצינור, גובה הכניסה ומיקום התא |
| מכסה ומסגרת | סוגרים את הבור ומאפשרים בדיקה וניקוי | עומס צפוי: גינה, מעבר הולכי רגל או חניית רכב |
מעבר לטבלה, הפרט כולל גם את מפלס הקרקע והריצוף שמסביב.
שם נקבע איך מחזירים את השטח למצבו אחרי העבודה, ואיך מתאימים את גובה המכסה לריצוף הקיים.
לדברי מהנדס ביסוס ותיק, בורות חלחול נכשלים לרוב לא בגלל הקידוח עצמו אלא בגלל פרט שלא נשען על בדיקת קרקע.
הבור נראה תקין ביום הביצוע, והבעיה מתגלה רק כשהחורף מגיע.
איך קובעים עומק וקוטר לבור?
שני הנתונים האלה נגזרים משני דברים: כמה מים הבור צריך לקלוט, ובאיזה קצב הקרקע מסוגלת לקלוט אותם.
את הנתון השני בודקים ב"בדיקת חלחול", כלומר מילוי של קידוח ניסיון במים ומדידת הקצב שבו המפלס יורד.
בקרקע חולית המים נעלמים מהר, ובקרקע חרסית הירידה איטית מאוד, ולכן אותו שטח גג דורש בור שונה בכל מגרש.
את כמות המים מחשבים משטח האיסוף: גג הבית, חצר מרוצפת או חניה שמנקזים אל הבור.
ככל ששטח האיסוף גדול יותר, הנפח הנדרש גדל.
המתכנן מחשב גם עוצמת גשם חריגה ולא רק גשם ממוצע, כי הבור נבחן בעיקר ביום הגשום ביותר בשנה.
העומק מושפע גם מהשכבות שמתחת לפני השטח.
הקידוח צריך להגיע לשכבה חדירה, ולעצור מעל "מפלס מי התהום", שהוא הגובה שבו הקרקע רוויה במים באופן קבוע.
בור שמגיע למים האלה מפסיק לעבוד כבור חלחול.
בקרקע חרסיתית לא תמיד מספיק להעמיק, ולעיתים המתכנן מעדיף כמה בורות קטנים יותר על פני בור אחד, או חלחול לשכבה חדירה שנמצאת עמוק יותר.
אנחנו כבר כתבנו על ההשפעה של קרקע חרסיתית על קידוח בורות חלחול וכלונסאות, ושם אפשר לקרוא עוד על ההתנהגות של השכבה הזאת.
אין מספר אחד נכון לעומק או לקוטר, ואנחנו מזהירים מפני פרט שנלקח מנכס אחר ומועתק כמו שהוא.
כשמגיעים לשטח, אנחנו קודם בודקים מה יש בקרקע, ורק אחר כך משווים אותו לפרט שבתוכנית.
איפה ממקמים את הבור בחצר או במגרש?
המיקום הוא חלק מהפרט, ולא החלטה שמקבלים ביום הקידוח.
הבור מעביר מים לקרקע שסביבו, ולכן הוא צריך להיות רחוק מספיק ממה שהרטבה עלולה לפגוע בו: יסודות הבית, קירות תמך, מרתף וגבול המגרש של השכן.
המרחקים המדויקים נקבעים על ידי המהנדס המתכנן ולפי דרישות הרשות המקומית, ולכן אנחנו לא מציבים כאן מספרים כלליים.
מעבר למרחקים מהמבנה, בודקים כמה דברים נוספים:
- קווי תשתית קיימים: צנרת מים, ביוב, חשמל וגז, כדי שהקידוח לא ייגע בהם.
- שורשי עצים גדולים, שעלולים לחדור לבור ולסתום אותו.
- שיפוע השטח: המים צריכים להגיע אל הבור בכוח הכבידה, בלי שיזרימו מים למרתף או לחצר השכן.
- מעבר רכבים: מכסה בחניה צריך להתאים לעומס, ולכן לפעמים עדיף להזיז את הבור מחוץ לאזור החניה.
- נגישות עתידית: צריך להשאיר מקום לבדוק ולנקות את הבור גם בעוד עשר שנים.
כשהבור בא לפתור בעיית ניקוז במרתף או בחצר צמודת קיר, אנחנו בודקים קודם מאיפה המים מגיעים.
לפעמים בור חלחול לבדו לא יפתור את הבעיה, ויש צורך בצנרת ניקוז נוספת שמובילה את המים אל הבור.
זה בדיוק מה שהפרט צריך להראות.
מה עושים כשאין גישה לכלי קידוח כבדים?
זו שאלה שאנחנו שומעים לעיתים קרובות.
חצר פנימית בבניין ישן, מעבר צר בין שני בתים, מרתף או חדר מדרגות הם מקומות שבהם משאית קידוח לא נכנסת, וכלי כבד גם עלול לשבור ריצוף או לפגוע בתשתיות.
הפתרון שלנו הוא קידוח ידני עם ציוד קומפקטי: מנוע שמותקן על טנדר, וציוד שעובר דרך שער רגיל, פתח דלת או מדרגות.
כך מגיעים למקומות שכלים כבדים לא מגיעים אליהם.
לקידוח הידני יש השפעה על הפרט, וכדאי לתכנן אותו מראש.
קוטר הקידוח צר יותר מזה של קידוח מכני, ולכן נפח האגירה של בור יחיד קטן יותר.
המתכנן יכול לפצות על כך בעומק גדול יותר, בצינור רחב יותר בתוך הקידוח או בכמה בורות סמוכים.
אם הפרט נכתב בלי להתחשב בשיטת הביצוע, מגלים את הפער רק בשטח.
בעבודות מהסוג הזה אנחנו מקפידים על עבודה נקייה, מסודרת וללא נזק לתשתיות ולריצוף.
פותחים רק את מה שצריך, שומרים את האריחים הקיימים ומחזירים אותם למקום, ומפנים את העפר שיצא מהקידוח.
יש לנו למעלה מ-40 שנות ניסיון בקידוח ידני, כלונסאות וניקוזים למי גשמים, ומשרד הביטחון בחר בנו כספק.
אנחנו עובדים בהתאם לתקנים, עם לקוחות פרטיים, קבלנים ופרויקטי בנייה, מחיפה ועד אשקלון.
קידוח בחללים צרים הוא חלק משירותי הקידוח הידני שלנו, וכך גם קידוח לעבודות שיפוצים.
מי שמתכנן בור חלחול בחצר שקשה להגיע אליה יכול לשלוח לנו את הפרט, ואנחנו נבדוק אם אפשר לבצע אותו כפי שהוא או שצריך להתאים אותו לציוד הקומפקטי.
שאלות נפוצות על תכנון בור חלחול
כמה שאלות שמגיעות אלינו לפני שמתחילים לתכנן.
מה ההבדל בין בור חלחול לבור ספיגה?
בור חלחול נועד בעיקר לקלוט מי גשמים ונגר עילי ולהחדיר אותם לקרקע.
בור ספיגה הוא פתרון אחר, והשימוש בו תלוי בסוג הנכס, בסוג המים ובדרישות הרשות.
לפני שבוחרים, כדאי לברר מה מותר בכתובת שלכם ולהתייעץ עם המתכנן.
אנחנו מבצעים קידוח ידני לבורות חלחול ולניקוז מי גשמים.
האם צריך מהנדס ואישור לפני שמקדחים?
בנכסים רבים כן, בעיקר כשהבור חלק מתוכנית ניקוז להיתר בנייה או נמצא ליד מבנה קיים.
הדרישה המדויקת משתנה לפי הרשות המקומית ולפי סוג הפרויקט, ולכן כדאי לברר אותה לפני הקידוח.
אם יש לכם פרט מוכן, אנחנו עובדים לפיו.
מה מאריך את חיי הבור?
תא שקיעה לפני הכניסה לבור, גיאוטקסטיל שלם סביב החצץ וניקוי הגגות והמרזבים לפני החורף.
בורות רבים נסתמים מבוץ ועלים שחודרים לתוכם, ולא מבלאי של הבור עצמו.
מכסה נגיש מאפשר לבדוק את הבור פעם בשנה.
אפשר להוסיף בור לנכס שכבר בנוי?
לרוב כן, וכאן הקידוח הידני עוזר במיוחד.
הפרט צריך להתחשב בקירות, בצנרת ובריצוף הקיימים, ובדרך שבה המים יגיעו אל הבור בלי לשבור חצי חצר.
פרט בור חלחול ועבודה נכונה עם קידוח יד: סיכום
בור חלחול שעובד שנים מתחיל בנייר: בדיקת חלחול, חישוב נפח, בחירת חומרי סינון, מיקום מחושב ומכסה שמתאים לעומס.
הביצוע בשטח צריך להיות נאמן לכל אלה, כולל כשהחצר צרה והמרתף נמוך.
את המאמר הזה כתבנו כדי שתדעו מה לדרוש מהפרט ומי שמבצע אותו.
קידוח יד מביא למעלה מ-40 שנות ניסיון, ציוד קומפקטי שמגיע למקומות שאין אליהם גישה לכלים כבדים, ועבודה נקייה שלא פוגעת בתשתיות וברצפה.
אנחנו פועלים מחיפה ועד אשקלון, מול פרטיים וקבלנים.
אם יש לכם פרט בור חלחול מוכן, או שאתם רק בוחנים איך לפתור ניקוז בנכס, צרו קשר, ונבוא לבדוק את השטח ולהציע פתרון שמתאים לו.
